הסטודיו שלך נמצא ממש מתחת לבית שלך. איזה סוג של מרחב זה תופס?
זה היה בעבר חלל אחסון ישן ולא בשימוש, אני יודע שבמאה התשע-עשרה הוא שימש כאורוות סוסים. זהו חלל יפהפה, בגובה ארבעה מטרים, עם עמודי ברזל יצוק וקשתות גדולות ששמרתי במהלך השיפוץ. צבעתי הכל בלבן; זה מסייע ליצירתיות ושומר על המחשבה פתוחה לפרויקטים חדשים.
כיצד עיצבתם את הסטודיו כך שיעודד הן עבודה פרטנית והן רגעים של שיתוף?
כמובן שיש שולחנות עם מחשבים, אם כי לעיתים קרובות השותפים שלי מביאים את המחשבים הניידים שלהם ועובדים מהספה. ואז יש עוד חלל, כמעט כמו סלון, מאוד לא פורמלי. פעם היה שם שולחן גדול, אבל הסרתי אותו ועכשיו זה ריק, אני עובד שם ומניח את השרטוטים שלי ישירות על הרצפה. אין חדר ישיבות: אם אני מדבר עם מישהו, כולם יכולים לשמוע. זה תמיד היה כך: לשתף ולהיות מודע למה שקורה סביבך הם חיוניים עבורי.
מדוע כללתם מטבח במרחב עבודה?
ממספר סיבות. הראשון הוא שאחד מהטקסים שלנו הוא לשתות קפה יחד. יש לי כיריים אינדוקציה של V-ZUG, וכשאנחנו מכינים קפה עם המקינטה, הסטודיו מתמלא בניחוח הנפלא שלה. אנחנו גם קרובים למאפייה נהדרת, כך שבכל בוקר ניחוח בריוש טרי נאפה מתפשט אל הסטודיו. זוהי דרך מאוד איטלקית להתחיל את היום. והעמיתים שלי לעיתים קרובות אוכלים צהריים בסטודיו, ולכן הם צריכים מקום לחמם את האוכל שלהם. ואז יש את האירועים שאנו מארחים, ולכן יש לנו מקרר יין ומדיח כלים לכלי זכוכית.













